חדר|| סיפור מתח רומנטי בהמשכים!

"איזה טעם את רוצה? יש את כל הטעמים"

"וניל, בבקשה..." אמרתי שוב במבוכה

הלכתי לקנות גלידה וניל ולאילזבת וגלידת קינדר לי.
הבאתי לאילזבת את הגלידה "תקחי" אמרתי לה בחיוך

"תודה" אמרתי לו ורציתי ללכת

אכלנו את הגלידה.
"טעים לך?" שאלתי

אכלתי את הגלידה ודמיינתי את הפעמים הקודמות שאכלנו גלידה יחד, זלגה לי דמעה מהעין ומרוב שדמיינתי לא שמעתי מה עומר שאל.

"אליזבת? את בוכה? הכל בסדר?" שאלתי אותה ועשיתי לה נעים בשיער כמו פעם..

"כן אני בסדר! מה גורם לך לחשוב ככה?" אמרתי לו בקול שמנסה להסתיר משהו
*בלב: אמגאמגאמגאמג הוא נוגע לי בשיער שוב כמו פעםםםםםםם
אוי לא... רגע... אני ח... חייבת ללכת....*
קמתי מהשולחן ורצתי לשירותים.

חשבתי לעצמי- מה יש לה? לאן היא הולכת? כנראה היא לא רוצה להיות איתי יותר בקשר... בלי לחשוב פעמים קמתי משם והלכתי.

עומר קלט אותי יושבת מחוץ לגלידרייה ליד עץ מסתכלת על תמונה, הוא הסתכל עליי.

הלכתי לסינטי מאחורי הגב והפחדתי אותה, היא זרקה את התמונה שהיא החזיקה באוויר וצעקה.

ניגבתי מהר את הדמעות מהעיניים שלי, לקחתי את התמונה והסתכלתי על עומר.

הכל בסדר? שאלתי את אליזבת.

חיבקתי את עומר חיבוק חזק.

חבקתי את אליזבת ולא הבנתי מה קרה לה שהיא פתאום חיבקה אותי

"אני כן התגעגעתי... אכלתי את עצמי מגעגועים..." לחשתי לעומר באוזן בזמן החיבוק

חייכתי אל אליזבת

חייכתי חזרה